משיח בא בהיסח הדעת

גם התקוה שלנו נקרא היסח הדעת

לפני כמה שנים שאלתי הגאון הצדיק ר' ישראל פריינד על מה שאיתא בגמ' שמשיח בא בהיסח הדעת, איך יכול להיות היסח הדעת הרי מחוייבים אנחנו לחכות ולקוות תמיד, ולחשוב ממנו? ענה לי שגם התקוה שלנו נקרא היסח הדעת.

(דברי אמונה תולדות פכ"ה, מתורגם מאידיש)

להסיח את הדעת מהדברים שאדם קשור בהם

אדם צריך לצפות לגאולה משום שאז יושלם הרצון העליון, הכוונה העליונה של "דירה בתחתונים"; לא מצד עניניו האשיים, שיצא מן המיצר אל המרחב בגשם או ברוח. זהו "היסח הדעת": יש להסיח את הדעת מהדברים שאדם קשור בהם (דעת לשון התקשרות), עניני גופו ונשמתו, ולרצות את הגאולה משום שאז תתבצע הכוונה העליונה.

(מגולה לגואלה ע' 282)

 

אעפ"כ צריכים להאמין באמונה פשוטה בהגאולה

...וכבר דברתי כמה פעמים דלכאו' הרי העמידו בכל התפילות להתפלל על גאולתן של ישראל ואיך אפשר שיהי' בהיסח הדעת? ואמרתי כמה פעמים דהכוונה שצריכים להאמין באמונה פשוטה בהגאולה אבל אין לצייר בעצמן באיזה אופן יהי' כי זה טמון ומכוסה ליבא לפומא לא גליא ורק פתאום יבוא אל היכלו שיבא פתאום בהיסח הדעת...ועלינו רק לבחור בדרך האמיתי ולא להסיח דעת מלהאמין אמונה פשוטה.

(חידושי תורה תצא תשי"ז ע' תרע"ה)

בודאי יהסס רגע אחד עד שיתחיל לרוץ!

סיפר הרה"ח ר' אברהם וילני מזקני ירושלים ת"ו שהגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זכר צדיק לברכה, הי' נוהג בכל ערב בשיעור היומי בבית הכנסת ב"בתי מחסה" בעיר העתיקה להרבות דיבור על המשיח והצפי' לבואו. שאלו אחד המשתתפים והרי בדיבוריו מעכב רבנו את המשיח שהרי משיח בא בהיסח הדעת? אמר לו הגרי"ח עדיין אני בהיסח הדעת, והראי', אם יבוא ברגע זה איש מהימן ביותר ויאמר לך שהמשיח נמצא ברחוב היהודי (בעיר העתיקה) האם לא תהסס לפחות רגע אחד עד שתתחיל לרוץ לראותו?

(צפית לישועה [ירושלים תשמ"ז] ע' 17)

אין הכוונה שאין לחשוב ע"ד בגאולה

ובאמת הנה זה שטוענים שאין הדור ראוי וכו', הנה זה גופא הוכחה כי עכשיו הוא זמן גילוי המשיח - וכמרז"ל שמשיח בא בהיסח הדעת: כאשר נמצאים במצב כזה שאין הדעת והשכל הגלוי רואה שום מקום איך תבוא הגאולה הרי היסח הדעת הוא סימן מובהק לגאולה הקרובה.

כי אין הכוונה - שאין לחשוב ולחכות ח"ו ע"ד הגאולה בכדי שיהי' "היסח הדעת". אדרבה, עיקר גדול באמונת ישראל - "אחכה לו בכל יום שיבוא", כ"א הכוונה שמבלי הבט על זה שבדעת והשכל הגלוי אין רואה מקום לזה, מאמינים אנו בתוקף האמונה שלמעלה מטעם ודעת - וזהו העבודה של היסח הדעת. וע"י אמונה זו - בן דוד בא בקרוב ממש.

(מגולה לגאולה שם)

"היסח הדעת" אינו בסתירה לצפי'

...אין זה בסתירה למאמר חז"ל שמשיח צדקנו יבוא בהיסח הדעת דוקא - כידוע...שאין הכוונה בזה שלא יחשבו ח"ו אודות הגאולה, אלא הפירוש ד"היסח הדעת" הוא ביחס לענין אחר כו'. ובהכרח לאמר כן - שהרי ענין התשוקה והצפי' לגאולה אינו ענין שנתחדש לאחרונה, כאמור לעיל שבכל תפלה מבקשים "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח... כי לישועתך קיונו כל היום", וגם בשבת ויו"ט אומרים "ותחזנה עינינו בשובך לציון"! וכפס"ד הרמב"ם (הל' מלכים רפי"א) "כל מי שאינו מאמין בו או בי שאינו מחכה לביאתו כו'" - היינו שישנו פס"ד מפורש שצריכים לחכות לביאת המשיח.

("שערי גאולה" ח"א ע' נד)

פנינים יקרים

א. גודל תקותו על ביאת משיח צדקינו במהרה יבוא לא יפסיק הגליון לתאר כמו שהי', לא הסיח דעתו הקדושה רגע כמימרא מלקוות לביאת הגואל ועד עת זקנה ושיבה הי' ברור אצלו שיחי' ויגיע לזמן ביאת המשיח (מה"ישמח משה" הובא בהקדמה לתהלים תהלה למשה")

ב. זהו שמשיח בא בהיסח הדעת, שכן משיח הוא בחינת מלך, שמעל לשכל ודעת. (מאמרי אדמו"ר הזקן נביאים ע' ד')

ג. ההכנה לביאת המשיח היא בזמן הגלות דוקא, שהוא בחינת "היסח הדעת" מהגאולה. כאשר - מאירים גם את המקום החשוב ביותר מצב של "היסח הדעת" והיפוכו המוחלט של אורו של משיח - אזי בן דוד  בא. (ספר "שיחות קודש" תשי"ג פ' מטו"מ)