מאמרים מעניני הקודש והמקדש מרבינו החפץ חיים זצ"ל

הוספה א

(מכתבי החפץ חיים סי' ו'):
אדר א' תרפ"ז:

הנה כלל ישראל מאמינים בביאת המשיח ושיבוא אליהו הנביא לבשרנו מקודם על בואו, ובכל תפלה ותפלה אנו מתפללים לה' שישלח לנו משיח צדקנו במהרה ושיבנה בית המקדש במהרה בימינו:
והתכלית הנרצה מבנין בית המקדש היא, שיתגלה לנו כבוד ה' כמו שהיה במקדש מלפנים שנקריב קרבנות כמו שכתוב בתורה, ועל זה אנו מתפללים בברכה מיוחדת בשמונה עשרה, והשב את העבודה לדביר ביתך וכו' ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך, וכן אחר סיום תפלת שמונה עשרה אנו אומרים, יהי רצון שיבנה בית המקדש וכו' ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות. כללו של דבר, אין לנו שום תפלה ובקשה שהננו מתפללים על ביאת משיח צדקנו שלא יהא המכוון והעיקר שנוכל להקריב סדר הקרבנות כמו שכתוב בתורה:

והנה זה ידוע שעבודת הקרבנות צריכה כהנים, וזר פסול לעבודה אפילו אם הוא גדול בתורה כאחד הנביאים, ואין לנו גדול ממשה רבינו ע"ה וגם הוא היה אינו ראוי לעבודה באשר הוא זר (חוץ משבעת ימי המילואים שהיתה אז הלכה מפי ה' באותה שעה, וגם זה לא בבגדי כהונה כי אם בחלוק לבן בלבד). ואם כן אחי ורעי, לפי דברנו אלה, לו יהא שאפילו אם יבוא אליהו הנביא וגם משיח צדקנו בימינו, הלא נהיה צריכים להתחיל תיכף בעניני הקרבנות ושאר העבודות שבמקדש, ולזה הלא נחוצים לנו כהנים שידעו דיני הקרבנות, ובלא כהנים אין לנו תועלת בבנין המקדש, ולבסוף אין מצוי לנו לע"ע אף כהן א' שידע דיני הקרבנות כראוי, כמה מהבושה והכלימה תשיגנו אז ואנה נוליך את חרפתנו, שאז יוודע שתפלותינו ובקשותינו לביאתו היו רק מהשפה ולחוץ ולא באמת ובתמים ובלב שלם, כי לו חפצנו באמת שיבוא הלא היה לנו להיות מוכנים לזה, ואמנם אין הדבר כן:

וכבר מצינו גם כן בגלות בבל קודם בנין בית שני, שהיתה נבואה מאת ה' ביד חגי הנביא שישאל את הכהנים תורת הקודש והמקדש, וברור לי שאם היה לנו נביא בזמן הזה בודאי גם לו היתה נבואה מה' שישאל את הכהנים תורה ולזרזם על זה:

על כן אחי ורעי, עלינו להכין את עצמנו בכל מאי דאפשר בידיעת הקודש והמקדש, ובפרט הכהנים והלויים עליהם המצוה והחובה הזאת ביתר שאת, שהם הם יהיו הנתבעים הראשונים מדוע לא הכינו את עצמם לעבודת הקרבנות. וגם הישראלים התלמידי חכמים צריכים לדעת דיני הקרבנות כדי שיהיה לכהנים ממי לשאול דיני הקודש והמקדש כמו שהיה לפנים אצל הסנהדרין יושבי לשכת הגזית, וגם כשיבוא אליהו ימצא הרבה כהנים בתוך הישראלים שנתערבו בתוך הגלות המר הזה:

היוצא מדברינו, שחובה עלינו להכין את עצמנו בלימוד דיני הקודש והמקדש ודיני הקרבנות, כדי שנוכל להראות לפני משיח צדקנו ולא נבוש ממנו. ואז נוכל באמת לתבוע מהקב"ה שישלח לנו משיח צדקנו, כי כבר אנו מוכנים לבואו, ואז בודאי ישלח את אליהו הנביא ומשיח צדקנו במהרה בימינו אמן:

הוספה ב

(מכתבי החפץ חיים סי' ז'):
ניסן תרפ"ז:

הנה במאמרי הקודם זירזתי לכלל ישראל שיכינו את עצמם בידיעת הקודש והמקדש, וגם בקשתי מהרבנים הגאונים שיודיעוני כמה כהנים ישנם בעריהם, וכמה מהם למדנים וכמה מהם יודעי ספר. וכבר קבלתי תשובה מהרבה רבנים אודות הכהנים הנמצאים בעריהם, הרבה מהם למדנים, הרבה מהם יודעי ספר כענין כדמסברי ליה סביר, וישנם שיכולים בעצמם ללמוד ולהבין סוגיות הגמרא אך נצרכים להם מורים מופלגי תורה שיסבירו להם הענין כראוי להלכה ולמעשה:

ועתה אחי ורעי מה נוכל לעשות עוד בענין הזה, ובאמת כבר אמר הכתוב בכיוצא בזה - כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, והיינו שאיו הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, וכפי מה שיש בכח האדם לעשות יעשה, ועל כן נראה לענ"ד שיתבונן האדם בנפשו עד כמה גדולה ידיעתו בענין זה, ובאיזו מדה יש ביכולתו ללמוד עם אחרים, ולהסביר להם, וכענין מה שאמר הכתוב, ולהורות נתן בלבו וגו'. על כן אם יראה שיש בידו להורות לאחרים וללמדם, מחוייב ללמוד עמהם ולהסבירם כפי ידיעתו. והלימוד יהיה מקודם במשניות סדר קדשים עם פירוש הרע"ב. ומי שיכול להבין יותר, ילמד את הגמרא של מסכתות סדר קדשים ובליקוטי הלכות עם תורת הקדשים:

והנה בודאי ימצאו אנשים רבים שבעצמם אינם יכולים ללמוד וללמד אך ברכם ה' בעושר, שיש בידם לשכור מורים תלמידי חכמים שילמדו עם הכהנים ענייני הקודש והמקדש, בודאי מצוה רבה עליהם לשכור תלמידי חכמים שילמדו עם הכהנים עניינים אלו, כדמצינו בירושלמי פ"ד דשקלים דבתחילת בנין בית שני היו התלמידי חכמים הישראלים נוטלים שכרם מתרומת הלשכה מפני שלמדו עם הכהנים דיני שחיטה קבלה וזריקה. וכל זה היה בימיהם שהייתה קיימת אצלם תרומת הלשכה, ובזמננו שבית המקדש אין ותרומת הלשכה אין, מן הנכון היה שהעשירים יספקו פרנסה לתלמידי חכמים הישראלים כדי שילמדו עם הכהנים דיני קרבנות, וזכות גדולה תהיה להם שיתרבה על ידם לימוד התורה בישראל. זאת ועוד יותר, כי הנה יהיה להם חלק בעבודה שיעסוק אחר כך הכהן על ידם, שהספיקו להם בעת לימודם הלכות אלו, ונעשו הכהנים על ידם כהנים מומחים ראויים לעבודה במקדש:

ובערים שנמצאים שם תלמידי חכמים אחדים, הרי הם מחוייבים ללמוד עם הכהנים, והיינו, שכל חודש וחודש לכל הפחות ילמד תלמיד חכם אחד עם הכהנים שבעירו, וזוהי העצה היעוצה לענ"ד להרחבת ידיעת דיני הקודש והמקדש בקרב אחינו בני ישראל הכהנים:

וה' הטוב יתקננו בעצה טובה מלפניו וישלח לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן:

הוספה ג

(מכתבי החפץ חיים סי' ח'):
סיון תרפ"ז:

כתיב (מלאכי ג, ה) זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים, וכתיב בתריה הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וגו', הרי משמע מפשטות הכתובים דהנביא מזהיר בשם ה' לכלל ישראל לזכור, וכוונתו ללימוד תורתנו הקדושה שיש בה חוקים ומשפטים, שהמה קירוב גדול לביאת המשיח:

והנה לשון משפטים, ענינו, הדינים והמצוות שבין אדם לחבירו שהשכל מחייב אותם למלאותם. וחוקים ענינו, הדינים והמצות שאין השכל מחייב אותם, רק כך רצון השם יתברך, כגון פרה אדומה ושעיר המשתלח ואכילת בשר חזיר וכהאי גוונא. והרמב"ם בסוף הלכות מעילה כתב דהקרבנות כולם גם כן בכלל חוקים הם, הרי חזינן דגם על ענייני הקרבנות יש זירוז גדול מהקב"ה ללמוד קודם ביאת הגואל, והטעם אפשר לומר כדי שכאשר יבנה המקדש נדע איך להקריב קרבנות, ולא יהיו לנו עניינים אלו כמו תורה חדשה, וכעין שפירש רש"י ז"ל על הפסוק (דברים יא יח) ושמתם את דברי אלה על לבבכם, וזה לשונו, אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצוות וגו' כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו, וכן הוא אומר הציבי לך ציונים:

והנה כאשר נתבונן היטב, נראה דיש יתרון ללימוד ענינים אלו משאר ענינים שבתורה, דכל ענינים שבתורה כשהוא לומדם מקיים בזה מצוות לימוד תורה בלבד, אבל בלימוד ענייני הקרבנות מחשיב לו הקב"ה כאילו הוא מקריב קרבן, כדאיתא בסוף מנחות, אמר רבי יצחק מאי דכתיב זאת תורת החטאת זאת תורת האשם, כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, כל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם, ופשוט דהוא הדין לכל הקרבנות. עוד אמרו שם חז"ל על הפסוק (מלאכי א) ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי, בכל מקום סלקא דעתך, אלא אלו תלמידי חכמים שעוסקים בהלכות עבודה, מעלה אני עליהם כאילו מקריבים ומגישים לשמי:

ואיתא במדרש (פ' צו) ר"א בשם ר' חנינא בר פפא, שלא יהיו ישראל אומרים לשעבר היינו מקריבים קרבנות ומתעסקים בהם, ועכשיו שאין אנו מקריבים אותם מהו להתעסק בהם (רוצה לומר לימוד הלכותיהן) אמר להם הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים בהם כאילו אתם מקריבים אותם. ואיתא במדרש ילמדנו, אמר הקב"ה אף על פי שעתיד בית המקדש ליחרב והקרבנות בטלים, לא תשכחו לסדר הקרבנות, אלא הזהרו לקרות ולשנות אותם (רוצה לומר ללמוד הלכותיהן) ואם תתעסקו בהם מעלה אני עליכם כאילו בקרבנות אתם עסוקים:

מכל מאמרי חז"ל אלה, אנו רואים כמה גדולה מעלת לימוד עניני הקרבנות, ואם כן תמה אנכי מאד על אלה האנשים התלמידי חכמים, שכבר למדו בסדרי מועד נשים ונזיקין כמה פעמים, וסדר קדשים השייך לעניני הקרבנות חסר להם לגמרי, ומעולם לא עלה על דעתם ללמוד סדר זה, והוא לפניהם כספר החתום, ואינם יודעים שלעתיד לבא תהיה תביעה עליהם מדוע לא למדו ענינים אלו, וכדאיתא בחז"ל ששואלים לאדם ביום הדין אפילו על תורת כהנים מדוע לא למדו אותו, ומכל שכן סדר זה שיש בידינו גמרא על תשע מסכתות. ואף שידעתי שישיבו לי, כי אינו דומה סדר זה לשאר סדרים מפני שאין עליו מפרשים, שבלעדיהם אי אפשר ללמוד סדר זה מפני השיבושים והטעויות שבו. על זה אשיבם, שלא כן הדבר בימינו אלה, שכעת נמצאים בעז"ה הרבה מפרשים מראשונים ואחרונים, כמו הגהות שיטה מקובצת כמעט על הסדר כולו שהמה לתיקון השיבושים, וכן ספר ברכת הזבח כולו עם ההגהות והחידושים, וכן הספרים צאן קדשים וחק נתן ופנים מאירות, כולם על כמה מסכתות מסדר זה, וכן הרשב"א על מנחות, ועוד כמה וכמה מפרשים:

והנה מצינו בנעמן שר צבא מלך ארם (מלכים ב ה) כשבא אל אלישע הנביא שירפאהו מצרעתו, אמר לו אלישע שירחוץ בירדן ויטהר, והיתה לו לנעמן תמיהה גדולה ואמר הלא טוב אמנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל, וביטל בלבו דברי הנביא. ויאמרו לו עבדיו, אבי (לשון אדון) אפילו אם אמר אליך הנביא דבר גדול הוא עליך לעשותו, ואף כי שאמר אליך רחץ וטהר, דבר קטן כזה, עליך לשמוע לדבריו. וישמע להם וירחץ ויתרפא מצרעתו. כן הדבר על אחת כמה וכמה בעניננו, ומה אם יאמר לנו הקב"ה כמה סגולות ועצות שעלינו לעשותם כדי לקרב הגאולה, הלא בוודאי כל אחד מישראל היה מזרז את עצמו כדי לקרב הגאולה, וכל שכן אם אומר לנו כי אם ללמוד החוקים והמשפטים (שבלאו הכי אנו מחוייבים על זה) שהמה קירוב גדול לגאולה, הלא צריך כל אחד ואחד להקדים את עצמו, כדי שיהיה לו אחר כך חלק בגאולה:

ונתעוררתי לזרז לכלל ישראל לענין זה, מפני כמה אנשים שתמהים הם על אריכת הגלות בעת שאנו רואים שכמעט כל הסימנים שנאמרו בגמרא שצריכים להיות לפני ביאת המשיח שנתקיימו כולם, ועדיין לא נראית שום התעוררות מלמעלה לבאו ועקבותיו לא נודעו, והשבתי להם תשובה מפסוק זה, דהקב"ה מזהיר על לימוד ושמירת החוקים והמשפטים, וכאשר נקיים זה אז תיכף יקויים בנו הפסוק השני הכתוב אחריו הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא:

היוצא מדברינו שחובה על כל אחד ואחד מבעלי תורה שיכולים ללמוד בגפ"ת, ושיש להם שיעור קבוע ללימוד בסדרים אחרים, שיקבעו זמן גם ללימוד זה, וגם יזרזו לאחרים היכולים ללמוד שיקבעו זמן ללימוד זה, ונזכה עבור זה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן:

הוספה ד

(מכתבי החפץ חיים סי' ק"י):
[הגהה - מכתב זה כתבו החפץ חיים כשנתיים לפני פטירתו, בשנתו התשעים וארבע. ולפי המשערים שחי מאה ואחת שנה, אם כן היה זה בשנתו התשעים ותשע]:
י"ט סיון תרצ"א:

כבוד ידידי ה"ה הרב כש"ת מוה"ר הלל גינזבורג נ"י. אחדשה"ט באה"ר:

בתשובה על דבר נסיעתי לריגא, הנני להשיבו, כי כאשר ידוע לו חפצתי מאד לנסוע לריגה אודות ייסוד "לשכת הכהנים", שהוא ענין גדול ונשגב למאד. אך כאשר ידוע גם לכ"ת מצב בריאותי, שהנני נותן הודיה ושבח להשם יתברך על כל יום ויום מימי חיי שחונן אותי השם יתברך, ומפני חולשתי אי אפשר לפעול בעצמי לקחת עלי אחריות נסיעה כזו אף שהיא קטנה וקרובה, כי בכל יום ויום משתנה מצב בריאותי, פעם בטוב ופעם הנני מרגיש ל"ע בחולשה יתירה, ועל כן נסיעה כזו היא מן הנמנעות אצלי לעת עתה:

אבל בעצם הענין תמיהה גדולה היא אצלי על נחיצות בואי, הלא ענין לימוד סדר קדשים ודיני הקודש והמקדש הוא ענין נשגב קדוש למאד, וכמו שאמרו חז"ל (מנחות ק"י) שהתלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה בכל מקום, מעלה עליהם הכתוב כאילו מקריבים אותם בבית המקדש. ועוד איתא בחז"ל שהתלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה בכל מקום, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה בית המקדש בימיהם, וגם בזוהר הקדוש פרשת וירא מפליג מאד בלימוד סדר זה ודיני הקרבנות, ואיתא שם דמי שמזכיר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ענייני הקרבנות והקרבתם (היינו כל קרבן וקרבן למה היה בא, ומעשה העבודה שבכל קרבן וקרבן) ברית כרותה, שאותם המלאכים הממונים להזכיר הטאיהם של בני אדם, שאינם יכולים לעשות להם רע אלא טוב. וכהנה ישנם עוד הרבה מאמרי חז"ל המדברים בקדושת ענין סדור הקרבנות, אך אין כאן המקום להאריך:

והנה כל זה אמרנו רק מגודל הענין של לימוד סדר קדשים בכלל, אבל בימינו אלה שברור אצלנו שהמה עקבתא דמשיחא ולא רחוק היום שיתגלה כבוד ה' בעולם על ידי ביאת אליהו הנביא ומשיח צדקנו, ונזכה לבנין בית המקדש ונקריב אז קרבנות כפי שכתוב בתורתנו הקדושה, הרי אנו צריכים להכין את עצמנו בלימוד דיני עבודת הקרבנות ודיני הקודש והמקדש, כי ידוע שענינים אלו אינם ידועים כראוי למעשה אפילו לת"ח, וענינים אלו צריך אפילו ת"ח ללמוד זמן רב עד שידע אותם כראוי להשיב לשואלו דבר:

ואם כן אחי ורעי, לו יהא שאפילו אם יבוא אליהו הנביא וגם משיח צדקנו בימינו, הלא נצטרך להתחיל תיכף בעניני הקרבנות ושאר עבודות שבמקדש, ולזה נחוצים כהנים היודעים דיני הקרבנות, ובלא כהנים אין לנו תועלת בבנין המקדש, ולע"ע אין מצוי לנו אפילו כהן א' שידע דיני הקרבנות כראוי, וכמה מהבושה והכלימה תשיגנו אז, ואנה נוליך את חרפתנו כשיבוא ולא הכנו את עצמנו מקודם, שאז יוודע שכל תפלותינו ובקשותינו לבואו, הן בתפלת שמונה עשרה שלש פעמים בכל יום, והן מה שאנו מבקשים בברכת המזון הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא, היו לא באמת ובתמים, כי לו חפצנו באמת שיבוא, הלא היה לנו להיות מוכנים לזה:

ומשל למה הדבר דומה לאדם שהזמין קרואים הגונים למשתה, וכאשר באו אליו הקרואים התחיל רק אז להכין צרכי המשתה והסעודה, האם לא לשוטה ופתי יהיה נחשב איש כזה. וחוץ ממה שילעגו עליו הקרואים, עוד יהיה להם תרעומת, שלא חשש לכבודם והזמינם בעת שלא הכין עדיין כלום לסעודה. כן הדבר בעניננו, אנו מבקשים מהשם יתברך כמה פעמים בכל יום כמה מאות פעמים בשנה שישלח לנו את אליהו הנביא, ולבסוף אין אנו מכינים את עצמנו כלל לבואו:

ואל יאמר האומר, שכאשר יבוא אליהו הנביא, תתעורר רוח ממרום, ונדע כולנו ידיעת התורה בכל פרטיה, ובתוכם יתגלה לנו גם ידיעת סדר הקרבנות שידיעתנו מועטה בענינים אלו. אמת הדבר, שכאשר יתגלה כבוד ה' בעולם בודאי תנוח עלינו רוח ממרום על כל בשר, כדכתיב (יחזקאל י) ושפכתי רוחי על כל בשר, אבל צריך לדעת כי השפעת הרוח תהיה כפי ההכנה שהכין כל אחד את עצמו מקודם אם מעט ואם הרבה, כמו שכתוב בשם הגר"א זצ"ל. וכבר אמרו חז"ל יגעתי ומצאתי תאמין, יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, מצאתי ולא ולא יגעתי גם כן אל תאמין:

והנה מצינו בעבודת הלויים בבית המקדש, שאף על פי שעבודתם לא הייתה עבודה קשה, עם כל זה היו צריכים ללמוד דיני עבודתם במשך חמש שגים, כדכתיב בתורתנו הקדושה בפרשת בהעלותך שמבן עשרים וחמש שנה התחיל ללמוד דיני העבודה וכשהיה בן שלשים הוכשר לעבוד עבודה, וכל שכן עבודת הקרבנות שצריכה לימוד רב לדעת כל קרבן וקרבן דיניו ופרטיו, בודאי צריך לזה הכנה גדולה:

וכבר מצינו גם כן בגלות בבל קודם בנין בית שני, שאף על פי שהיו אז אנשים שהיו זוכרים את הבית הראשון ולא נשכח מהם כל כך עבודת הקרבנות, אף על פי כן היתה נבואה מאת ה' על ידי חגי הנביא שישאל את הכהנים תורת הקודש והמקדש, ומה נאמר בימינו אלה. וברור אצלי, שלו היה לנו נביא בזמן הזה, בודאי היתה גם לו נבואה מה' שישאל את הכהנים תורה ולזרזם על זה:

ועל כן כאשר ביארתי את גודל הענין והחיוב שיש להכין את עצמנו בימינו אלה לדעת עבודת הקרבנות, בודאי נחוץ מאד ליסד "לשכת הכהנים" שמטרתה תהיה להושיב תלמידי חכמים שילמדו סדר קדשים ודיני עבודת הקרבנות כדי שיהיה לכהנים ממי לשאול דיני הקודש והמקדש, וכמו שהיה מלפנים אצל הסנהדרין יושבי לשכת הגזית, שלמדו עם הכהנים דיני עבודה והיו נוטלים שכרם מתרומת הלשכה כדאיתא בירושלמי שקלים פ"ד:

ולמען ליסד לשכה כזו, אמרתי לנסוע בעצמי לריגה מפני קירוב המקום אצלי, ולדבר עם אנשים נכבדי עמנו שיתחילו במצוה הגדולה הזאת, ומהם יראו יתר נדבי עמנו בשאר המקומות, אולי על ידי זה יעלה בידינו בעז"ה שנוכל להושיב מספר הגון של תלמידי חכמים שיתעסקו רק בלימוד סדר קדשים ולדעת דיני הקודש והמקדש כראוי. ולדאבוני הגדול מפני חולשת בריאותי אין באפשרות להוציא מחשבה זו לפועל:
ועל כן אמרתי לבקש את ידידי שיהיה במקומי בענין הזה, ולזרז את הנדיבים בעם הידועים לו, ולדבר על לבם שירימו את תרומתם בעין יפה לענין הקדוש הזה, ולכל הפחות ישתדל להשיג מאה אנשים שיתנו על זה לא פחות ממאה דולר כל אחד, ולא יגרעו מתרומתם שהיו נותנים לו הייתי בעצמי בא אצלם:

והנני שולח תודתי וברכתי העמוקה לכל המנדבים שירימו את תרומתם לטובת הענין הקדוש הזה, שזכות המצוה הגדולה הזאת תעמוד להם שיתברכו מה' בחיים ושלום וכל טוב, ויצליחם ה' בכל עניניהם, וישמרם מכל צרה וצוקה, וכל משאלות לבם ימלאו לטובה. וזכות הרבים תהיה תלויה בהם על ידי שיהיו הם המתחילים במצוה הנשגבה הזאת, וחוץ מזה יהיה להם גם חלק ושותפות בתורה שילמדו התלמידי חכמים על ידי החזקתם, וכדמצינו בגמרא (ריש זבחים) שמעון אהי עזריה שלכך נקרא אחי עזריה, על שם שעזריה היה עוסק בפרקמטיא והחזיק את אחיו שלמד תורה, וגם יחשב למחזיקים כאילו מקריבם בעצמם קרבנות:

ואבקש מידידי להראות מכתב זה למנדבים הנכבדים, ומהמנדבים הנכבדים אבקש שיקובל מכתב זה כאילו כתבתי מכתב זה לכל אחד מהם במיוחד. ואיה"ש אשיב מכתב תודה וקבלה לכל מנדב ומנדב שידבנו לבו להרים תרומתו בעין יפה לטובת הענין הקדוש הזה:

ישראל מאיר הכהן: